סגולת הקוקוס? העצה של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לשלום הבית
"רציתי לספר לרב", אמרה האישה, "שכבר שיווקתי את הסגולה הזאת בכל השכונה. אין חברה שלי שלא נתתי לה את המתכון הסודי של עוגת הקוקוס, וכולם מספרים על פלאים בחיי הנישואין..."
"רציתי לספר לרב", אמרה האישה, "שכבר שיווקתי את הסגולה הזאת בכל השכונה. אין חברה שלי שלא נתתי לה את המתכון הסודי של עוגת הקוקוס, וכולם מספרים על פלאים בחיי הנישואין..."
זה היה עקב אכילס של דור המבול. נכון, הם השחיתו את דרכם; הם חיו בפריצות מסלידה, שפכו דמים וגזלו במכובדות עם פעלולים הלכתיים, אך עדיין לא היה בזה כדי למוטט את יסודות העולם
לבסוף הזדקף גונשאר ואמר בקול רם: "לא אעשה זאת! לא אשרוף את ספר התורה! את זה אהבתי. הנני יהודי! אתם יכולים להמית אותי, לא אכפת לי שום דבר"
עיני השותפים נפערו בתדהמה. "חצוף שכמוך", קראו במקהלה, "הרב פיינשטיין הוא פוסק מפורסם שכל ה'שולחן ערוך' שגור על פיו. מי אתה בכלל, אברך צעירצ'יקון, שתחלוק על פסקו של ענק התורה?"
רבי חיים פרץ בבכי וקרא: "ריבונו של עולם, ומה בן ששנא את אביו ורדף אותו נפש, רחמי האב כל כך רבים עליו, על אחת כמה וכמה אתה, שוודאי שתרחם עלינו ותמחל לנו"
זו עבודתנו בימי התשובה: לחפש את הפיתויים שאנו מועדים בהם תמידית, ולתכנן תכניות כיצד להתגבר עליהן ולהתנתק מהן
השרים נכלמו ונחרדו שנחשף קלונם, אך הם מיהרו להתעודד מפתח התקווה שהניח להם המלך. הם מיהרו אל הנהר הסמוך והוריקו את תכולת כיסיהם אל תוכו. רק אז נחה רוחם קמעה
אף אם בשל זריזותו של הסוס הוא ייקלע לבעיות, אך באותה זריזות הוא גם יחלץ מהן. לעומתו הסוס העצלן, אולי ייקח זמן עד שיקלע לבעיה כלשהי, אבל כשהוא יקלע אליה - ה' יעזור עד שהוא יצא ממנה
"ה' ישמח אותך, בן של מלך", השיב לו נתן בצהלה, "תמשיך לנסוע עוד שעה בערך, תראה בצד ימין שלך הר גדול. בפניה הראשונה תפנה שמאלה ואז תגיע לעליות של מרון"
אדם שמקבל על עצמו תענית לשם כפרה, נתפס בעיני עצמו ובעיני הבריות כסגפן קדוש - לראש. ברם, אם רק מאכלים נמנע הוא לאכול, אך בשבט לשונו הוא "טורף" בני אדם, הרי שהננו סך הכל ראש לזנבות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה